רעות דפנה קביעת שיחת היכרות

מאמרים · 16 דקות קריאה

טיפול בכעסים CBT: איך זה עובד, מה כולל התהליך ולמי זה מתאים

רעות דפנה, פסיכותרפיסטית CBT ומורה לחינוך מיוחד · 25 באוקטובר 2026

אישה יושבת לצד חלון בחדר מוארך באור טבעי, נושמת לאט עם יד על החזה

טיפול בכעסים CBT עוזר לזהות את המחשבות והטריגרים שמעוררים כעס, ולבנות תגובות חדשות במקום התפרצות או הדחקה. התהליך כולל מיפוי אישי של הדפוס, כלים התנהגותיים לשימוש ברגע החם, ותרגול מתמשך בין המפגשים, כדי שהשינוי יתבסס בהדרגה ולא יישאר תובנה חד פעמית.

טיפול בכעסים CBT: תשובה קצרה ולמי זה מתאים

אני רעות, פסיכותרפיסטית CBT ומלווה נשים ובני נוער בתהליכי שינוי. כשאישה או הורה פונים אליי בעקבות כעס, השאלה הראשונה שאני בודקת היא לא "כמה כעסת" אלא "מה קורה כשהכעס הזה חוזר".

טיפול בכעסים CBT מתאים במיוחד כשהכעס הפך לדפוס קבוע שפוגע בקשרים, בעבודה או בתחושה העצמית, ולא כשמדובר בכעס חד פעמי וטבעי שחלף בתוך דקות ולא השאיר אחריו נזק.

התהליך מתאים גם למבוגרות וגם לבני נוער, עם התאמה בשפה, בקצב ובדוגמאות לגיל. חשוב לי להיות מדויקת: הכלים שמפורטים כאן יכולים לעזור להבין ולשנות דפוסים, אבל הם לא מבטיחים פתרון, וההתאמה האישית נבדקת תמיד בפגישה אישית.

מה ההבדל בין כעס טבעי לכעס שהופך לבעיה?

כעס הוא רגש תקין, ולעיתים הוא אפילו מועיל. הוא מאותת שגבול שלי נפרץ, שמשהו לא בסדר, שצריך לשים לב למצב. הבעיה לא בכעס עצמו, אלא במה שקורה איתו.

כעס הופך לקושי כשהוא חוזר בתדירות גבוהה, כשהוא נמשך הרבה יותר מרגע חד פעמי, וכשהוא משאיר אחריו תחושת חרטה, בושה או פגיעה בקשר עם מי שסביבי.

אני רואה בעבודה שלי שני דפוסים נפוצים. הראשון הוא דפוס של עצירה יתרה: הדחקה, כעס פנימי שלא מתבטא, מה שמכונה "זעם שקט" שצובר עם הזמן. השני הוא דפוס של התפרצות: צעקות, האשמות, תגובה פיזית ברגע שהעוצמה עולה.

הטבלה הקצרה הזו יכולה לעזור לך לקבל כיוון ראשוני, לא אבחנה:

מאפייןכעס טבעיכעס שכדאי לשים לב אליו
תדירותמתעורר לעיתים נדירות, בתגובה למצב ספציפיחוזר כמעט בכל שבוע, גם במצבים קטנים
משך התחושהנמשך דקות ואז דועךנמשך שעות או ימים, או חוזר כמחשבה פנימית
מה קורה אחריעובר בלי עקבות משמעותייםמשאיר חרטה, בושה או פגיעה בקשר

הבחנה מדויקת בין השניים דורשת שיחה עם איש מקצוע, לא אבחנה עצמית מהמאמר הזה. אם זיהית את עצמך בעמודה השלישית בכמה שורות, זה בדיוק הזמן לדבר על זה עם מישהי מקצועית.

סימנים גופניים שכדאי להכיר

כעס לא נשאר רק במחשבה, הוא מתבטא בגוף לפני שהוא מתבטא במילים. לב שדופק מהר יותר, לסת שנלחצת, כתפיים שעולות, חום שעולה בפנים או בחזה. אצל חלק מהנשים שאני מלווה, הגוף מודיע על הכעס דקות לפני שהראש מתרגם את זה למילה "אני כועסת".

הכרה בסימנים הגופניים האלה היא כלי בפני עצמה, כי היא מאפשרת לתפוס את העוצמה בשלב מוקדם, לפני שהיא מגיעה לנקודה שקשה לחזור ממנה. חלק מהעבודה בתחילת הטיפול היא פשוט ללמוד לשים לב לגוף, לפני שמתחילים לעבוד על המחשבה.

איך טיפול CBT בכעסים עובד בפועל, שלב אחרי שלב

טיפול CBT בכעסים לא מתחיל מ"להירגע". הוא מתחיל מהבנה מדויקת של הדפוס האישי: מה מעורר אותו, אילו מחשבות עוברות ברגע הזה, ואיך הגוף והתנהגות מגיבים. רק אחר כך בונים כלים.

מיפוי הטריגרים והדפוס האישי

השלב הראשון הוא מיפוי מצבים שמעוררים כעס, לפי מודל שנקרא ABC: אירוע מעורר (A), המחשבה שעולה בתגובה לו (B), והתגובה בפועל (C). המודל הזה עוזר לראות את הרצף המלא, לא רק את ההתפרצות בסוף.

לדוגמה, אם בן הזוג מאחר ואת מתפרצת בצעקות, המיפוי לא נעצר ב"הוא מאחר, אז כעסתי". הוא בודק מה המחשבה שעברה בדיוק בין האירוע לתגובה, כי שם קורה השינוי האמיתי.

זיהוי מחשבות אוטומטיות ועיוותי חשיבה

השלב השני הוא לזהות מחשבות אוטומטיות שמלוות כעס, כמו חשיבה שחור לבן ("הוא תמיד מתעלם ממני") או קריאת מחשבות ("היא בטח עשתה את זה בכוונה"). אנחנו לומדות להבחין בין הפרשנות לבין העובדה.

יש כמה עיוותי חשיבה שחוזרים שוב ושוב בעבודה שלי עם כעס, ושימושי להכיר אותם בשם, כי זה מקל לתפוס אותם ברגע אמת:

זה לא תרגיל שכלי קר. זה תהליך שבודק, פעם אחר פעם, איזו מחשבה בדיוק מזינה את העוצמה, ואיך אפשר לבחון אותה בלי לדחות אותה ובלי להאמין לה אוטומטית. השאלות שאני מלמדת לשאול את עצמה ברגע הזה הן פשוטות: "איזו עדות יש לי שזה נכון?", "יש הסבר אחר אפשרי למצב?", "איך הייתי מתארת את זה למישהי חוץ מהסיטואציה?".

כלים התנהגותיים לרגע החם

במקביל למיפוי המחשבות, אני מלמדת כלים לשימוש ברגע עצמו, כשהעוצמה עולה:

המטרה היא לא "לא לכעוס", אלא לזהות את הרגע שבו עדיין אפשר לבחור תגובה, לפני שהעוצמה משתלטת.

תרגול ותחזוקה בין המפגשים

בין המפגשים, התהליך ממשיך בבית: יומן כעסים קצר, תרגילי בית פשוטים, והכנה למצבים חוזרים שידועים מראש. חלק גדול מהעבודה היא גם תקשורת אסרטיבית, איך לבטא צורך בלי התפרצות ובלי הדחקה.

ההתאמה המדויקת של הכלים, הקצב והדוגמאות נבדקת אצלי אישית, בהתאם למה שמתאים לך או לבן הנוער שלך.

דוגמה מהחיים: איך זה נראה בשיחה אחת

כדי שהתהליך לא יישאר תיאורטי, הנה דוגמה מורכבת שמשקפת סוג של שיחה שחוזרת בעבודה שלי, בלי פרטים מזהים של מישהי ספציפית.

אישה מגיעה ומתארת: "הבן שלי לא סידר את החדר בפעם העשירית, ואני פשוט התפוצצתי עליו, צעקתי דברים שאני מתחרטת עליהם." כשאנחנו עוברות על הרצף לפי מודל ABC, מתגלה שהאירוע (A) היה לא יותר מבגדים על הרצפה, אבל המחשבה שעלתה (B) הייתה "הוא לא מכבד אותי, אף אחד לא עוזר לי בבית". התגובה (C) הייתה צעקה שלא הייתה פרופורציונלית לאירוע עצמו.

העבודה המשותפת לא עוסקת ב"לצעוק או לא לצעוק". היא עוסקת במחשבה "אף אחד לא עוזר לי", שבדיקה שלה חשפה שאלות נוספות: האם זה נכון שאף אחד לא עוזר, או שזו תחושה כללית שמצטרפת לדברים אחרים שקרו באותו יום? מה הגוף הרגיש בדיוק לפני הצעקה? ואיפה היה אפשר לעצור, בסקאלה של 1 עד 10, לפני שהעוצמה הגיעה ל-9?

בשיחות הבאות, אותה אישה למדה לזהות את הרגע שבו העוצמה עולה ל-5, ולהגיד משפט כמו "אני צריכה רגע לפני שאני מגיבה", במקום להמשיך עד לפיצוץ. זו לא "תוצאה מושלמת", אלא דוגמה לאיך הכלים נראים כשהם נכנסים לחיים בפועל, בהדרגה ולא בבת אחת.

כמה זמן נמשך הטיפול ואיך נראים המפגשים?

המפגשים נבנים בדרך כלל כמפגש שבועי, באורך של כ-45 עד 50 דקות, בזום או פרונטלית, לפי מה שנוח בחיים השוטפים.

משך התהליך כולו משתנה מאדם לאדם. ברוב המקרים מדובר בעבודה שבועית שנמדדת בחודשים, לא במספר קבוע וסגור של מפגשים שנקבע מראש בלי להכיר את המצב.

באופן כללי, התהליך עובר כמה שלבים מובהקים, גם אם הגבולות בין השלבים לא מוחלטים:

מעבר לעבודה הפרטנית, אני מציעה גם פורמט קבוצתי, כמו גם הרצאות וסדנאות לארגונים וקבוצות. לפעמים עבודה אחד על אחד היא הנכונה, ולפעמים קבוצה מוסיפה ממד של תרגול חברתי שקשה לשחזר בשיחה אישית.

הקצב, התדירות וההחלטה בין פרטני לקבוצתי נקבעים בפגישת היכרות ראשונה, לא לפני שפוגשים את הסיפור הספציפי. אם מתעניינת גם בתהליך CBT כללי ולא רק בהקשר של כעסים, אפשר לקרוא עוד במאמר טיפול CBT: למי זה מתאים ואיך נראה התהליך.

כעס אצל נשים: מה שונה ולמה זה חשוב להכיר

נשים רבות שאני פוגשת גדלו עם מסר חברתי ברור: כעס "לא מתאים" לאישה. התוצאה היא שלמדנו להדחיק אותו, לחייך מעל משהו שכואב, לבלוע תגובה כדי "לא לעשות עניין".

הדחקה ממושכת של כעס לא נעלמת, היא פשוט משנה כיוון. היא יכולה לצאת כעייפות כרונית, כעצבנות על דברים קטנים שלא קשורים בכלל, או כתחושת אשמה שמלווה כל יום רגיל.

בפועל, אני רואה את הדפוס הזה מתבטא בכמה צורות אופייניות: אישה שמחייכת בפגישת עבודה בזמן שבפנים היא רותחת, אישה שמוותרת בפעם העשירית על מה שהיא רוצה בזוגיות כדי "לא לפתוח דיון", או אישה שמגיעה לפיצוץ לא פרופורציונלי על דבר קטן, כשבפועל הצטברו מאחוריו שבועות של כעסים שלא קיבלו מקום.

חלק גדול מהעבודה שאני עושה עם נשים הוא ללמוד לבטא כעס בלי שהוא יהפוך לבושה בעיניים שלי, ובלי שהוא יהפוך לוויכוח בלתי נגמר עם מי שסביבי. יש דרך אמצעית, והיא ניתנת ללמידה.

הדרך הזו כוללת גם שינוי בשפה הפנימית. במקום "אסור לי לכעוס", אנחנו עובדות על "מותר לי להרגיש את זה, והשאלה היא רק איך אני בוחרת להגיב". זה שינוי קטן במילים, אבל הוא פותח מקום גדול יותר לתגובה שונה.

כעס מודחק קשור לעומס רגשי כולל, לא רק לרגש עצמו. אם זה מוכר לך, יכול להיות שכדאי לך גם להכיר את ההקשר הרחב יותר שאני כותבת עליו במאמר טיפול רגשי לנשים חרדתיות.

כעס אצל בני נוער: מה הורים צריכים לדעת

אצל מתבגרים, כעס מופיע לרוב כתגובה למעבר זהות, לחץ חברתי, רשתות חברתיות ועומס לימודי. לרוב זה לא "בעיה עמוקה", זה שפה שהמתבגר עדיין לא יודע לדבר בה אחרת.

סימנים שכדאי לשים אליהם לב

חשוב להבחין בין מצב רגיל של גיל ההתבגרות, שגם הוא כולל מתח וכעס, לבין דפוס שחוזר ומחמיר. ההבחנה הזו לא נעשית לבד בבית, היא דורשת פגישה עם איש מקצוע.

מה הורים יכולים לעשות בבית בינתיים

בזמן שמברר מה הצעד המקצועי הנכון, יש כמה דברים שהורה יכול לעשות בבית בלי להחליף טיפול. הראשון הוא לא להגיב להתפרצות בהתפרצות נגדית, כי זה בעיקר מלמד שהצעקה היא הדרך התקשורת היחידה שעובדת. השני הוא לתת למתבגר מקום לירידה, כמו לצאת לחדר לכמה דקות, בלי לפרש את זה כזלזול או כחוצפה.

השלישי הוא לשמור על שיחה פתוחה ברגעים שקטים, לא ברגע הכעס עצמו. שאלה כמו "מה קרה לך היום שהרגיש כבד" יכולה לפתוח יותר מאשר "למה אתה כל הזמן צועק עלינו", כי השאלה הראשונה פונה לתחושה ולא לתקיפה.

מתי תהליך קבוצתי יכול להתאים

אני מריצה תוכנית קבוצתית שבועית לבני נוער בשם "בלי פילטרים": 12 מפגשים בקבוצה סגורה, שמתמקדת בחוסן, מנהיגות עצמית ומיומנויות רגשיות וחברתיות. זו תוכנית שמשלימה עבודה פרטנית, ולא מחליפה אותה.

לפעמים מתבגר צריך קודם עבודה אישית, ורק אחרי זה מרוויח מקבוצה. לפעמים ההפך. הסדר הנכון נקבע בשיחה עם ההורים ועם המתבגר, לא לפי כלל אחיד.

הורה שמזהה סימני מצוקה חייב לפנות לאיש מקצוע להערכה אישית. אפשר לקרוא עוד על ההקשר הרחב יותר במאמרים דימוי עצמי של מתבגרים בעידן הלייקים וטיפול CBT בחרדה אצל ילדים.

כעס בזוגיות ובעבודה: אותו רגש, הקשר אחר

הכלים דומים, אבל ההקשר משנה הרבה. בזוגיות, הכעס לרוב נטען בציפיות ישנות ובתחושת "לא נראית אותי", ולכן המחשבות שעולות שם קשורות לרוב למושג של הערכה והקשבה. בעבודה, הכעס נוטה להיות קשור יותר לתחושת חוסר צדק, חוסר הכרה, או עומס שלא מתחלק באופן שווה.

ההבדל הזה חשוב כשבוחנים את המחשבה האוטומטית, כי "הוא לא רואה אותי" מול בן הזוג דורש כלים שונים מ"הם לא מעריכים את העבודה שלי" מול מנהל. שני המצבים עובדים לפי אותו מודל ABC, אבל התוכן הספציפי של המחשבה, וההקשר החברתי שמסביבה, הם אחרים.

נקודה חשובה בעבודה שלי היא שבזוגיות, כעס שמתפרץ שוב ושוב סביב אותו נושא הוא לרוב סימן לכך שהנושא עצמו לא טופל, לא רק שהתגובה לא נכונה. CBT עוזר לנהל את הרגע, אבל חשוב לא להתעלם מהתוכן שחוזר ולדבר עליו בשיחה רגועה יותר, לא רק דרך ניהול העוצמה.

תרגילי CBT שאפשר להתחיל לתרגל כבר היום

אלה חמישה תרגילים ראשוניים שאפשר להתחיל איתם לבד, עוד לפני תהליך מלא. הם לא תחליף לטיפול, אבל הם נקודת התחלה טובה כדי להבחין בדפוס.

אם אחרי כמה שבועות של תרגול הדפוס עדיין חוזר ומחמיר, זה הסימן לעבור מתרגול עצמי לתהליך מקצועי מלווה.

מתי כעס דורש טיפול מקצועי, ומתי זה דחוף

כמה סימני אזהרה שמצדיקים פנייה לאיש מקצוע, ולא רק המשך תרגול עצמי:

אני רוצה להיות ברורה בנקודה הזו: במקרה של כעס שמוביל לאלימות כלפי אחרים או כלפי עצמך, או בכל מצב של מצוקה מיידית, יש לפנות באופן דחוף למד"א בטלפון 101 או לער"ן בטלפון 1201. אלה קווים שפועלים לשם כך, ולא צריך לחכות לתור אצל מטפלת.

הערכה מדויקת של המצב שלך או של הדפוס שלך נעשית בפגישת היכרות עם איש מקצוע, לא במאמר הזה. אני לא יכולה ולא צריכה להבטיח פתרון או ריפוי, אבל יכולה לעזור לבדוק יחד מה הצעד הנכון עבורך.

איך זה משתלב בגישה הכוללת שלי לטיפול

העבודה שלי בנויה משלושה שלבים משלימים: לשחרר, לסמוך, להאמין.

בשלב "לשחרר" אני עובדת עם הרפיה עמוקה ודימיון מודרך, כדי לפנות מקום רגשי. בשלב "לסמוך" אנחנו עובדות עם CBT, הכלים שתיארתי במאמר הזה. בשלב "להאמין" אני משתמשת בנומרולוגיה, כדי להסתכל על התמונה הרחבה יותר.

שלושת השלבים שווי ערך. אין ביניהם דירוג, ואין אחד שהוא "עמוק יותר" או "שלם יותר" מהאחר. כל אחד מהם רלוונטי לרגע אחר בתהליך, ולא תחליף לשלב אחר.

איזה שלב מתאים להתחיל בו, ובאיזה סדר, זה נקבע אישית בשיחת היכרות, לפי מה שמתאים לך ולסיפור שלך. אם מתעניינת בשלבים האחרים, אפשר לקרוא עוד במאמרים היפנותרפיה: איך נראה התהליך ונומרולוגיה: מה זה ואיך מחשבים אותה.

טעויות נפוצות בניסיון להתמודד עם כעסים לבד

כמה טעויות שאני פוגשת כל הזמן, ואיך טיפול CBT בפועל מתקן אותן:

מה לבדוק לפני שבוחרים מטפלת לכעסים

לא כל מטפלת מתאימה לכל אחת, וזה בסדר. כמה שאלות שכדאי לשאול בשיחת היכרות ראשונה, לפני שמתחילים תהליך: האם המטפלת מתמחה בעבודה עם כעס ספציפית, או רק עם רגש כללי. האם קיימת גמישות בין פגישות בזום לפגישות פרונטליות. ומה הציפייה המציאותית מהתהליך, בלי הבטחות לפתרון מהיר.

אני ממליצה לשים לב גם לאיך מרגישים בשיחה הראשונה עצמה. תחושת נוחות ואמון היא לא "תוספת נעימה", היא תנאי בסיסי לכך שהעבודה תתקדם, כי חלק גדול מהתהליך דורש לשתף דברים לא פשוטים.

הצעד הבא: איך מתחילים תהליך

אם זיהית את עצמך או את הילד שלך בחלק מהדברים שכתבתי כאן, הצעד הראשון הוא לא תהליך ארוך. הוא שיחת היכרות קצרה, בלי התחייבות, כדי לבדוק התאמה וקצב.

אם זה מדבר אליך, אפשר לכתוב לי בוואטסאפ ונדבר.

אפשר גם לקרוא עוד על העבודה שלי בעמוד ליווי אישי לנשים ולבני נוער.

המאמר הזה מספק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף לאבחון או לפגישה אישית עם איש מקצוע.

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשך טיפול CBT לכעסים?

משך התהליך משתנה מאדם לאדם ותלוי בעוצמת הדפוס ובקצב האישי. ברוב המקרים מדובר במפגשים שבועיים על פני כמה חודשים, לא במספר קבוע מראש. הקצב נקבע בפגישת היכרות ראשונה, אחרי שבוחנים את הצורך הספציפי.

האם אפשר לעבור את הטיפול בזום?

כן, אפשר לעבור את התהליך בזום או פרונטלית, לפי מה שנוח ומתאים לקצב החיים. שני הפורמטים מאפשרים עבודה שוטפת על מיפוי טריגרים, מחשבות וכלים מעשיים, וההתאמה ביניהם נבדקת בשיחת ההיכרות.

מה ההבדל בין כעס רגיל להתפרצויות כעס שדורשות טיפול?

כעס רגיל חולף בתוך דקות ולא משאיר נזק בקשר או בעבודה. כעס שחוזר בתדירות גבוהה, נמשך זמן רב, או משאיר חרטה ופגיעה בקשרים, הוא סימן שכדאי לבדוק אותו עם איש מקצוע ולא רק לנסות "לעבור אותו" לבד.

האם טיפול CBT בכעסים מתאים גם לבני נוער?

כן, עם התאמה בשפה ובקצב לגיל ההתבגרות. יש מקרים שבהם עבודה פרטנית מתאימה יותר, ויש מתבגרים שמרוויחים גם מתהליך קבוצתי שבונה חוסן ומיומנויות רגשיות וחברתיות. ההתאמה נקבעת בשיחה עם ההורים ועם המתבגר.

אילו תרגילים אפשר להתחיל לתרגל בבית לפני שמתחילים טיפול?

אפשר להתחיל ביומן כעסים קצר, בסקאלת עצימות מ-1 עד 10, ובעיכוב של כמה שניות לפני תגובה. אלה כלים ראשוניים שמסייעים להבחין בדפוס, אבל הם לא תחליף לתהליך מלא כשהכעס חוזר ומשפיע על החיים.

האם טיפול קבוצתי יכול לעזור לשליטה בכעסים כמו טיפול פרטני?

שני הפורמטים עוזרים, בדרכים שונות. טיפול פרטני מתמקד בדפוס האישי, בעוד קבוצה מאפשרת תרגול חברתי ולמידה מהתנסויות של אחרים. ההתאמה בין השניים נבדקת לפי הצורך הספציפי, לא לפי העדפה אחידה לכולם.

מה קורה אם כבר ניסיתי טיפולים אחרים לכעס ולא עבדו?

זה שכיח יותר ממה שחושבים, ולא אומר שאין פתרון מתאים. בשיחת היכרות אני בודקת מה עבר בתהליכים הקודמים, מה עבד בחלקו ומה לא התאים, כדי לא לחזור על אותו דפוס. לפעמים השינוי הוא בקצב, לפעמים בכלים הספציפיים, ולפעמים בהקשר שבו עובדים.

האם אפשר לעשות את התהליך בלי שבן הזוג או המשפחה מעורבים?

כן. חלק גדול מהעבודה על כעס הוא אישי, ונעשה בלי שהצד השני בקשר נדרש להשתתף. השינוי שקורה בתגובה שלך משפיע על הדינמיקה המשפחתית, גם כשרק את עוברת את התהליך.

מה ההבדל בין טיפול בכעסים לייעוץ זוגי?

טיפול בכעסים מתמקד בדפוס האישי, במחשבות ובתגובות שלך, בלי קשר למי שלידך. ייעוץ זוגי מתמקד בדינמיקה בין שני בני הזוג. לפעמים כדאי לעבור את שני המסלולים, בסדר ובקצב שמתאימים למצב הספציפי.

כמה עולה טיפול בכעסים?

העלות משתנה לפי סוג התהליך, פרטני או קבוצתי, ולפי התדירות שנקבעת בהתאם לצורך. פרטים מדויקים נמסרים בשיחת ההיכרות, אחרי שמבינים את המסלול המתאים.

--- דילוג: לא נוספו שאלות PAA חדשות על שמות ספציפיים של אנשים או קליניקות, כי לא הוגדרו כאלה בבריף. לא הומצאו מספרי מפגשים, אחוזים או מחירים מעבר למה שכבר צוין במאמר המקורי (45 עד 50 דקות, 12 מפגשים בתוכנית לבני נוער). סיכון: המאמר עדיין חייב לעבור אישור של רעות לפני פרסום, בהתאם לדרישת YMYL. אין טבלת השוואה בין שיטות הטיפול, ושלוש השיטות (CBT, הרפיה עמוקה/דימיון מודרך, נומרולוגיה) מוצגות כשוות ערך בלי דירוג.